יוסי כהן זרנקין- הציור הוא חלק בלתי נפרד מהנפש היוצרת את השירים, ככל שהם ברורים הטבע הוא דומם, התמונה מספרת סיפור, ככול שהשיר מופשט היד משוטטת אל הצבע ויוצרת את המופשט עם מנגינות מחייכות.
ככול שהוא בודד בשיר, עולה הזאב הבודד ביצירותיו הפיגורטיביות.חלק משפת כתיבתו עולה בשפת ציוריו, ציוריו הריאליסטים הברורים והנקיים הם הפשטות בשירתו.
הצבעים בציוריו גם אם הם פרדוקסלים, מונחים על הבד בקומפוזיציה נפלאה ונעימה לעין, לא צורמת ,לא צורבת, לעיתים מעלה חיוך. עבודותיו של זרנקין ניחנות ברוח הפואטית של חייו, בחלקם הוא מצייר את נוף הולדתו, אם תחפשו בתוך ציוריו המופשטים תמצאו את יצירת מצריים וקריעת ים סוף, את חדר עבודתו, את ביתו ואת הסטודיו בו הוא יוצר את ציוריו ואת ערימת המזוודות שפעם היא נוף ילדות, פעם היא היהודי הנודד ופעם היא מסע נדודיו. החוט המקשר בין מימוש העולם האסוציאטיבי לעולם המוגדר יוצר חיבור אומנותי נדיר.
